ציר זמן עשוי צלילים | ישי אדר

פריים מתוך הסרט "סוכה במדבר" – בימוי מיה קסל

ב "אישה", סרטה החדש  של ישראלה שאער מעודד, לא צולם פריים אחד. הוא כולו פסיפס קולנועי המורכב ממאות קטעים, שנגזרו מעבודות קולנועיות קודמות של במאיות אחרות, ובהן מופיעות נשים. האקלקטיות החריפה הזו הטילה על כתפי המלחין, ישי אדר, אחריות כבדה, שכן הפסקול, כמעט לבדו (לצד הקריינות), אחראי על משימת ההאחדה הכמעט בלתי אפשרית בין רסיסי הקולנוע השונים כל כך מהם עשוי הסרט.

____________________________

למוזיקה וקולנוע יש הרבה מהמשותף. שתיהן אומנויות הנעות על ציר זמן, ושתיהן מספרות סיפור ברמות שונות. בהלחנה של "אישה"  של ישראלה שאער מעודד, חוויתי את קו הדימיון הזה לעומק. זהו סרט שמדגים היטב את היכולת של מוזיקה לייצר ציר זמן ולאחד אלמנטים שונים לכדי תמונה אחת שלמה וחדשה. זה היה תהליך הלחנה במהלכו הייתי צריך להתמודד עם כמה צירי זמן וסיפור מקבילים, ומתוכם לייצר אחד חדש ושלם.

"אישה", מספר את מהלך חייה של אישה,  אישה אחת מסויימת שהיא גם כל הנשים יחדיו. הסרט עוקב אחר מהלך חייה מילדות ועד להיותה אם בעצמה. בתוך מהלך החיים הזה יש כאב, אושר, פחד, יאוש, תובנות, חכמה, פגישות ופרידות. עד כאן הכל נשמע נורמטיבי. הסיפור מסתבך כאשר מבינים ממה ואיך הסרט עשוי. ל"אישה" לא היה סט צילומים. לא צולם עבורו אף לא פריים אחד. זהו סרט שמורכב מאינספור סצנות הלקוחות מסרטים שנשים עשו על נשים. פסיפס המורכב מפיסות סרטים שיחדיו מייצרות תודעה וסיפור חיים של אישה אחת מסויימת.   זהו סיפור בתוך סיפור בתוך סיפור. לכל חתיכה של הסרט הזה יש את הזמן שלה, וכל החתיכות יחדיו יוצרות ציר זמן חדש. קשה לצפות בסרט כזה בלי אלמנט שידביק ויאחד את כל החתיכות האלו לכדי רקמה אחת. כאן כמובן, נכנסת המוזיקה לתמונה. למוזיקה יש כוחות רבים שחלקם פשוט מאגיים. אחד המרשימים והקסומים שבהם הוא היכולת לחבר אלמנטים רבים ושונים לכדי נושא אחד. מוזיקה יוצרת ציר זמן ונושא משלה, עליו אפשר להניח תמונות, רעיונות, מילים וחזיונות שונים, שיהפכו תחת קורת הגג הצלילית המאחדת של אותו ציר לחלקים של שלם אחד חדש. המשימה שלי היתה אם כן להפוך את כל החתיכות השונות מהסרטים השונים שמרכיבים את "אישה" לסיפור אחד.

במקביל ל- voice over  שמופיע מדי פעם ויוצר עוגנים עלילתיים, המוזיקה היא המדריך שלנו בסיפור, והיא זו שמעבירה את הדמות  בין השלבים והאירועים השונים של חייה. כדי להדביק היטב את הפסיפס העלילתי , המוזיקה היתה צריכה להלך בזהירות בין ניגודים שונים. בחשיבה משותפת חיפשנו  (ישראלה שעאר מעודד הבמאית, אורון אדר העורך ואני) כלים ומנגינות שישתנו במהלך הסיפור. מצד שני היה צורך לייצר מוטיבים וצלילים שיחזרו על עצמם כאירועים חוזרים מהחיים. חיפשנו מנגינות שיתנו תחושה סיפורית מצד אחד, אבל שלא יהיו "מוזיקה מסרטים" מדי מצד שני, כי "סרט רגיל" זה לא. התמונה המרצדת של הסרט ביקשה מוזיקה אנרגטית, אבל כזו שגם יודעת להתחבא מאחורי התמונה, כדי שכל העסק לא יקרוס לוידאו קליפ אחד ארוך. לאחר כמעט שנתיים של עבודה, אינספור גרסאות וניסיונות, הגענו ל"אישה" המוזיקלית האחת השלנו.  אישה חיה, בוערת מבפנים, שורטת ולמודת כאב, אבל בסופו של דבר שמחה ומקבלת את החיים כפשוטם.

____________________________

ישי אדר

היה ממייסדי להקת "נושאי המגבעת"  ובעבר היה גם מבקר מוזיקה.  מלחין ותיק לקולנוע ווידאו ארט ומעצב סאונד לממשקים דיגיטליים. ישי הוא ראש המסלול למוזיקה וסאונד לקולנוע בבית הספר לאומנויות הקול והמסך שבמכללת ספיר והוא גם מלמד את תורת הפסקול בבית הספר לקולנוע סם שפיגל. בין עבודותיו: מוזיקה מקורית לסרטים "בופור",  "בית לחם", "שתיקת הארכיונים",  "מיסטר גאגא", "פרינסס" ו-"שירקרס".

 

 

שיתוף ברשתות החברתיות