תסריט לסרט ירושלמי אילם עם ניקוד
כולל דברי רקע פיוטיים והמלצות משחק ובימוי מוגזמות
זמן התרחשות: חורף 1983

 

פנים. יום. אוֹטוֹבּוּס יְרוּשַׁלְמִי.

קַפּוֹטוֹס, שְׁטְרַיְמְלִים, מִינִי זְקָנִים וּזְקַנְקַנִּים,

פֵּאוֹס מִסְתַּלְסְלוֹת וְשֶׁאֵינָן מִסְתַּלְסְלוֹת

פֵּאוֹת נָכְרִיּוֹת וּמִטְפְּחוֹת מֶשִׁי מְהֻדָּקוֹת

לְקָדְקוֹדֵי נָשִׁים יָפוֹת וְשֶׁאֵינָן יָפוֹת.

חֲצִי מוֹשָׁב פָּנוּי.

עַל חֶצְיוֹ הָאַחֵר לְצַד הַחַלּוֹן

נַעֲרָה לְבַנְבֶּנֶת

יָפָה.

הוא, סטודנט צעיר, מגיע, מהסס, מִתְיַשֵּׁב.

הִיא מִתְכַּוֶּצֶת

מִשְׁתַּדֶּלֶת אֵצֶל דֹּפֶן הָאוֹטוֹבּוּס

(מְדַמָּה לְפַעְפֵּעַ דֶּרֶךְ פְּרֻדּוֹתָיו אֶל הַחוּץ).

מבט מהחלון: כְּבָר הָיוּ עוֹבְרִים בְּכִכַּר הַשַּׁבָּת.

מִכֵּיוָן שֶׁכָּךְ

בִּטְּלָה כַּוָּנָתָהּ, נִתְרַצְּתָה

וְנָתְנָה דֹּפֶן זְכוּכִית בֵּינָהּ לְבֵינו.

לִימִין הסטונט בַּמּוֹשָׁב הַסָּמוּךְ

אַבְרֵךְ זְהֹב־פֵּאוֹת

שֶׁנִּסְתַּלְסְלוּ וְהִתְקַפְּצוּ לַהֲנָאָתָן הַזְּהֻבָּה.

הָיָה מְסַלְסְלָן וּמְסַלְסְלָן לְהֵיטִיב מַרְאֵה קְפִיצִיּוּתָן.

טָרוּד בְּמַעֲשֵֹהוּ כָּל־כָּךְ,

שֶׁנִּדְמָה שֶׁהוּא מְאַיֵּם לְתָלְשָׁן.

מְשַׁחְרְרָן

וְהָיוּ שָׁבוֹת וּמִתְקַפְּצוֹת

מִתְכַּוְּצוֹת.

הַנַּעֲרָה

כְּבָר מְסוּרָה לַנַּעַר

עַל־פִּי סִדְרֵי וּכְלָלֵי הָאֵרוּסִין בְּמוֹשְׁבוֹתֵיהֶם.

הסטודנט

שׁוֹלֵחַ יָד אֶל תּוֹךְ הַתִּיק

עוֹשֶֹה פַּרְצוּף זָר

שׁוֹלֵף סִפְרוֹן:

"מֵאִיר וִיזֶלְטִיר, מוֹצָא אֶל הַיָּם".

פּוֹתֵחַ בְּעַמּוּד מִקְרִי

קוֹרֵא בַּלֵּב.

היא מנמיכה ראשה קוראת בסקרנות גדולה.

קלאוז אפ על הספר הפתוח:

"צִיּוּר נָאִיבִי"

"עוֹלָם נִבְרָא בְּצוּרַת חָצֵר בִּדְרוֹם ת"א

אֵיקָלִיפְּטוּס רָצוּץ מְיַצֵּג אֶת הַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי,

חָתוּל רָעֵב אֶת הַיּוֹם הַחֲמִישִׁי.

הַקב"ה מִיָּמִין בִּדְמוּת אִישׁ בּוּכָרִי זָקֵן

בְּתַחְתּוֹנִים וְגוּפִיָּה נְקִיִּים…"

הסטודנט.

מחייך.

מֵסֵב פָּנַיו לַחַלּוֹן (כְּמוֹ מִתּוֹךְ הֶרְגֵּל)

עֵינַיו פּוֹגְשׁוֹת בְּעֵינֶיהָ.

פָּנֶיהָ סְמוּקִים.

עֵינֶיהָ

מַנְמִיכוֹת אֶל הַסֵּפֶר.

הֶמְשֵׁךְ:

"… מְדַבֵּר אֶל בְּתוּלַת יִשְֹרָאֵל".

הסטודנט מִתְחַיֵּךְ.

מֵסֵב פָּנַיו לִימִינִו.

נִתְקָל בִּשְׁתֵּי עֵינָיו של האַבְרֵךְ זְהֹב־הפֵּאוֹת.

עֵינָי האברך בַּסֵּפֶר.

בַּשִּׁיר.

מבט מהחלון: חוֹצִים אֶת מֶרְכַּז הָעִיר יְרוּשַָׁלַיִם.

יוֹם חֻלִּין.

האַבְרֵךְ זְהֹב־הפֵּאוֹת

מוֹשִׁיט יָדוֹ לַפַּעֲמוֹן.

אִישׁוֹנָיו קוֹרְאִים אֵלֶיהָ.

פָּנֶיהָ.

מִתְמַהְמַהַת.

עֵינֶיהָ בַּסֵּפֶר הַפָּתוּחַ

(בּוֹלְעוֹת אֶת הַמִּלִּים).

קלאוז אפ על יָדַיו

סוֹגְרוֹת אֶת הַסֵּפֶר.

עֵינֶיהָ בְּעֵינַיו בּוֹעֲרוֹת. שפתיה מתכווצות.

הוא פּוֹתֵחַ בְּעַמּוּד עֶשְֹרִים וְאַרְבַּע.

עֵינַיו בִּתְכֵלֶת עֵינֶיהָ.

תְּכֵלֶת עֵינֶיהָ בֵּין שׁוּרוֹת הַשִּׁיר.

קלאוז אפ על הספר:

"וְאִם לְהִפָּגֵשׁ אֲנִי חוֹשֵׁשׁ

כִּי לֹא נִפָּגֵשׁ בְּחַיַּי,

וְלֹא בְּחַיַּיִךְ.

אֲבָל מִחוּצָה לָהֶם.

לְמָשָׁל, בְּאֵילַת".

פָּנֶיהָ.

כָּף יָדָה מְסוֹכֶכֶת עַל פִּיהָ,

לְרֶגַע תְּכֵלֶת עֵינֶיהָ שׂוֹחֶקֶת.

וְתֶכֶף באברך.

מְבֹהֶלֶת.

דֶּלֶת הָאוֹטוֹבּוּס נִפְתַּחַת.

האַבְרֵךְ זְהֹב־הפֵּאוֹת

מְזַנֵּק החוצה, צוֹעֵד נִמְהָר.

מבט מהחלון:

הִיא

נִשְֹרֶכֶת אַחֲרָיו.

הסטודנט.

חֲצִי מוֹשָב רֵיק.

סֵפֶר פָּתוּחַ.

עַמּוּד אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ

קלאוז אפ על הספר:

"שִׁירָה הִיא נְשִׁיקַת הָאַקְלִים, הַלָּשׁוֹן, הָאֱמֶת".

מבט מהחלון:

שָׁמַיִם.

תְּכֵלֶת.

יוֹם חֻלִּין.

 

*אדפטציה לשיר ״קטע מסיפור קצר של חולין או ויזלטיר בקריאה ירושלמית״ מאת סמי שלום שטרית

 

שיתוף ברשתות החברתיות