הילד הרע של הקולנוע המקסיקני, ושמו נאמר בהתלהבות קדחתנית או בהסתייגות מופגנת. סגנונו האישי של רייגאדס בולט בכך שהוא מהווה מעין חוליה מקשרת בין הכאוטיות החרוכה והמדממת של מקסיקו, על מגוון פצעיה ויופיה, לבין הכמיהה לעידון והרהור, הנובעת מהמסורת האירופית של קולנוע ה”אוטר”. הקרנת הבכורה של סרטו הרביעי, “אור לאחר החשכה”, במסגרת התחרות הרשמית של […]
מקסיקו
פוסט אחד