משנה מקום משנה מזל – סרטי המסע של דיאנה גאי אוצרות דרום מאת: יעל קיים דיאנה גאי היא במאית צרפתייה-סנגלית. היא נולדה וגדלה בצרפת, אמה מסנגל שבאפריקה ואביה מאיטליה. שלל הזהויות שמרכיבות את חייה של דיאנה גאי נוכחות בסרטיה. בקלילות ובמיומנות משייטת גאי בין יבשות, זהויות ואף ז'אנרים קולנועיים ומייצרת פסיפס מרתק של חוויות אנושיות ועכשוויות. הדמויות שלה נמצאות בתנועה, בחיפוש מתמיד – לעיתים, אחר עתיד טוב יותר באמצעות הגירה למדינות מערביות ובפעמים אחרות, עושות את המסע ההפוך של חשבון נפש ושיבה הביתה, לסנגל. סרטה UN TRANSPORT EN COMMUN, או באנגלית (Saint Louis Blues (2009 הוא מיוזיקל המתרחש במהלך נסיעה במונית שירות מאולתרת. הסרט נפתח בנקודת האיסוף בעיר דקר, בירתה של סנגל. קבוצה של נשים וגברים זרים זה לזה, בני גילאים שונים, נדחקים אל רכב ישן שמשמש כמונית שירות ולוקח אותם מרחק ארבע שעות נסיעה משם אל עיר הנמל סן לואי. במהלך הנסיעה, דרך הדיאלוגים שלהם זה עם זה, השיחות שלהם עם הנהג, וקטעי שירה וריקוד צבעוניים, אנו נחשפים לשאיפות, חלומות, אכזבות וחששות של הנוסעים השונים: מנהלת סלון יופי מצליח בדקר שהשאירה את ילדיה מאחור בסן לואי ונוסעת לבקרם, אישה צעירה שנוסעת להלווייתו של אביה, גבר צעיר, שמתכנן להגר לאיטליה ולעבוד לפרנסת משפחתו וגבר ואישה צעירים שמתאהבים במהלך הנסיעה. גאי מתכתבת עם המיוזיקל המצליח "פגוש אותי בסנט לואיס" משנת 1944 בבימויו של וינסנט מינלי ובכיכובה של ג'ודי גרלנד. למרות השוני בין סן לואי הסנגלית לסנט לואיס האמריקאית שבמדינת מיזורי, מתקיימות בין שתי הערים נקודות השקה: שתיהן החלו כקולוניות צרפתיות ונקראו על שם של מלך צרפתי – האמריקאית על שמו של לואי התשיעי, שמלך במאה ה-13 והסנגלית על שמו של לואי ה-14, שמלך במאה ה-17. שתי הערים שוכנות על גדות נהר ושתיהן היו בעברן ערי נמל מרכזיות ועשירות. יתר עלכן, שתיהן חולקות עבר אפל – ספינות עמוסות בעבדים ושפחות שחורי עור היו יוצאות מהנמל בסן לואי שבסנגל לעבר אירופה וארצות הברית ואילו הנמל שבסנט לואיס שעל גדות נהר המיסיסיפי היה קולט ספינות רבות של עבדים שחורים מאפריקה, ובעיר שגשגה תעשייה של סחר בעבדים עד למלחמת האזרחים ב1865. למעשה, כאשר פסק סחר העבדים, שתי הערים ירדו מגדולתם. התושבים הלבנים ספגו מפולת כלכלית ורבים מהם היגרו למקומות אחרים. התושבים השחורים לעומתם, אמנם זכו בחופש שלהם אבל נאלצו להתמודד עם השפל הכלכלי והעוני בו הותירו אותם הלבנים. אחד מהשיאים בסרטה של גאי הוא קטע שירה בניב אפריקאי מקומי, שבו נהגי המכוניות השונות בכביש מהיר ועמוס מטפסים על גגות רכביהם מלינים על גורלה של אפריקה המדממת ועל הנצלנות של האדם הלבן של משאבי ארצם האהובה. בסרט ההוליוודי פגוש אותי בסנט לואיס אין אנשים שחורים. למרות שכמחצית מהאוכלוסייה של סנט לואיס הייתה שחורה בשנה שבה התרחש הסרט – 1905. הסרט עוקב אחר משפחה לבנה ממעמד גבוה. בכל המפגשים החברתיים והנשפים והאירועים המתרחשים בסרט מופיעות רק דמויות לבנות. וזאת למרות שכחמישים אחוז מתושבי סנט לואיס היו ממוצא אפריקני-אמריקני וזה עדיין כך. אין להם נראות בקולנוע ההוליוודי של שנות הארבעים והחמישים. גאי עושה שימוש בקווי עלילה דומים ובאותה שפה קולנועית של מיוזיקל בכדי להביא אל המסך ולהנכיח בו דמויות שחורות. הגברים השחורים והנשים השחורות בסרטה של גאי הם הדמויות הראשיות, בניגוד למקום הצדדי שמוקצה להם בתעשייה ההוליוודית. הבחירה שלה לשלב גם דמות של גבר לבן, ואף למקם אותו בסיפור אהבה עם אישה שחורה, מדגיש את הקבלה של הלבן בתוך העולם השחור. גם הבחירה בשם האנגלי של הסרט Saint Louis Blues מהדהדת הנכחה של דמויות שחורות, שכן זהו שמו של סרט משנת 1929, שהיה הסרט הראשון שהציג דמויות שחורות שגולמו על ידי שחקנים שחורים. בסרט מככבת זמרת הבלוז והג'אז המפורסמת בסי סמית' ואף שרה את שיר הנושא של הסרט שעונה לאותו השם. סרטה של גאי מסתיים כאשר מונית השירות מגיעה אל העיר סן לואי. בקטע שירה וריקוד אחרון נפרדים הנוסעים זה מזו ומתפזרים אל סמטאות העיר השונות. ואם במחזמר ההוליוודי הדמויות חיות בעולם יוקרתי ועשיר, הרי שבסרטה של גאי אלו דמויות של נשים וגברים מן המניין, כאלו שכולנו מכירים ומזדהים עמם, גם כשהם צועדים בסמטאות של עיר אפריקאית רחוקה. בסרטה הארוך DES ETOILES, או בתרגום לאנגלית (UNDER THE STARRY SKY (2013, נעה גאי בין טורינו שבאיטליה, דקר שבסנגל וניו יורק שבארצות הברית. בעדינות ובקפידה היא משרטטת את מסען של שלוש דמויות שונות: סופי (בגילומה של מרמה דמבה ליי), אישה צעירה מהעיר דקר, אשר מגיעה לטורינו, בכדי להצטרף לבעלה, אבדולאי, ומגלה שהוא נטש אותה והיגר למקום אחר; אבדולאי (סאלימן סיא נדיאייה ), מהגר לא חוקי, שנאבק להצליח ולהתפרנס בניו יורק; וטיירנו (ראלף עמוסו), צעיר ניו- יורקי בן 19, שמגיע לדקר לראשונה בחייו, בעקבות מותו של אביו. בעיר דקר, מתארח טיירנו אצל דודיו – הוריה של סופי, שדואגים לבתם שבטורינו הרחוקה. בסרט הזה בוחרת גאי בסגנון של דרמה ריאליסטית. כל דמות "כלואה" בתוך יבשת חדשה, שזרה לה ושהקודים החברתיים המקובלים בה זרים לה. כך למשל סופי מתקשה להבין איך הנשים בטורינו מתנהלות ללא בעלים ורואה במהגרות הסנגליות הוותיקות נשים מופקרות. טיירנו מופתע לגלות שלאביו הייתה אישה שנייה שאיתה הביא לעולם שני ילדים – אחיו למחצה. כמו "דג מחוץ למים" מתבוננים השלושה על המציאות החדשה אליה נקלעו ומנסים למקם את עצמם בתוכה. שינוי המקום והקודים החברתיים שמקובלים בו, משנה גם את מנעד האפשרויות ואפילו את התפיסה העצמית של כל אחת מהדמויות. בדקר, עולה קרנו של טיירנו, כל הנשים הצעירות – כולל בנות דודותיו מדרגה ראשונה – רוצות להתחתן איתו. לא משום שהוא נחשב יפה במיוחד או בגלל האישיות הכובשת שלו, אלה מעצם היותו בעל אזרחות אמריקאית. עבור נשים צעירות בסנגל להינשא לו היא דרך מילוט אל עתיד טוב יותר. גם לסופי יש יותר אפשרויות בטורינו. בסנגל, אין זה מקובל שאישה צעירה תחייה לבדה, מחוץ לבית הוריה וביתו של בעלה. בדקר, אמה של סופי אפילו מלינה על כך "בתי עזבה את בית בעלה שם באיטליה, אין לה מה לעשות שם אישה לבד, אני רוצה שהיא תחזור לדקר". אבל סופי בוחרת להישאר בטורינו. המקום החדש מספק לה הזדמנויות שמעולם לא היו לה – היא חיה בדירת שותפים, עובדת למחייתה ולמעשה אדון לעצמה. גם על אבדולאי המעבר ליבשת חדשה משפיע. הוא מגיע לניו יורק כמהגר לא חוקי, לעבוד בעבודות כפיים. בעוד אבדולאי נאבק למחייתו ברחובות ניו יורק, טיירנו מפליג עם בת דודתו אל האי Gorree , שממנו היו יוצאות ספינות העבדים אל ארצות הברית ואירופה. טיירנו הולך בתוך המחסנים החשוכים וחסרי החלונות שאכלסו את העבדים, הוא יוצא מבעד לדלת שדרכה הם הובלו אל אוניות המסחר ומביט אל האופק של הים הכחול. משם, בוחרת גאי לעבור שוב אל אבדולאי – כמהגר לא חוקי, הוא משולל כל זכויות, איש צללים שישן ברחובות ונתון לניצול וסחיטה של המבריחים והמעסיקים גם יחד. הוא לא יכול להתלונן במשטרה, יכולת ההתגוננות שלו אפסית. המעבר החד שגאי עושה בין שני הסיפורים, בין שני הצדדים של אותו הים מעוררות את התהייה – האם העבדות באמת הסתיימה או שהיא אולי פשוט שינתה צורה? מהגרים לא חוקיים ממדינות עניות, עדיין עובדים בעבודות כפיים קשות ללא זכויות, הם עדיין בלתי נראים. ככל שמתקדם הסרט מוסיפה גאי עוד נופך ועוד מורכבות לעלילת הדמויות, דבר הוא לא כמו שהוא נראה בתחילה. שני סרטיה של גאי מתכתבים ומשלימים זה את זה. שניהם, פורסים עבור הצופים חוויות סנגליות מקומיות ובו בזמן אוניברסליות ועכשוויות. היא מעלה שאלות על קדמה, על פריבילגיות של גברים מול פריבילגיות של נשים, על מעמדות ועל הגירה. היא חוקרת את הקשר בין דמויות למקום וכל זאת תוך תנועה מתמדת. יעל קיים היא במאית קולנוע וסרטיה "דיפלומה" ו"ההר" הציגו בפסטיבלים רבים, ביניהם פסטיבל קאן ופסטיבל ונציה. היא מרצה במסלול טלוויזיה של מכללת ספיר. דיאנה גאי – סנט לואיס בלוז תאריך: 15.6.17 | שעה: 10:00 | אולם: סינמטק 2 תאריך: 13.6.17 | שעה: 15:30 | אולם: סינמטק 1 דיאנה גאי – תחת שמי כוכבים תאריך: 13.6.17 | שעה: 17:00 | אולם: סינמטק 1
