בשנות השישים המוזיקאי דיון מקגרגור נחשב למדבר מתוך שינה המפורסם ביותר בניו יורק. השותף שלו לחדר נהג להקליט אותו במשך שש שנים משם שהטקסטים של החלומות שלו היו כל כך בהירים לעיתים הזויים, לעיתים מצחיקים ותמיד מלאי חיים. בסרט החדש של וורנה פרבל ולוסיאן טיילור, חושפים היוצרים את גבולות הקולנוע התיעודי כשמזמינים את הצופים למסע של קול ומלה בצד קונטורים מעורפלים של גופות של אנשים המצולמים בטכניקה שבקשוי מאפשרת את הזיהוי של האברים. הקול שהחל כקול נפרד ומזמין לשיחה הלילית ולא קשור לתמונה הופך להיות חלק ממה שנראה בתמונה. ההדהוד של הקול מול התמונה המתבהרת אט אט הופך את הסרט הזה לעוד יותר מסתורי באופן שבו התמונה הקול התחושה והתודעה מתחברים בדרך שאין בה ריאליזם כלל ועם זאת חושף פנים נפש עמוק שאולי הוא מציאותי יותר מהמציאות. הסרט שנחשף לראשונה בפסטיבל ברלין 2017 הוא מהסרטים היותר תובעניים של שני יוצרים שמשנים את פני הקולנוע התיעודי ומחברים אותו כמעט למיצג אמנות שלא מפסיק להעלות שאלות קדמוניות אודות האדם.

צוות

מפיק/ה: וולנטינה נובטי, לוסיין קאסטאינג טיילר, וורנה פרבל | צילום: לוסיין קאסטאינג טיילר, וורנה פרבל | עריכה: לוסיין קאסטאינג טיילר, וורנה פרבל

אודות הכותב