נורי ותמר הם זוג מזה שלוש שנים, הם נפגשו בתקופת צוק איתן כשני מפגינים שלא מוכנים לחיות בחוסר הצדק שמתרחש במדינה. שניהם מגיעים מדרום הארץ, היא קיבוציניקית הוא נווד ערכי. היא יהודיה, הוא מוסלמי.
ככל זוג, הם מחפשים את דרכם המשותפת לזוגיות. הוריו של נורי אינם מקבלים את הזוגיות שלו עם תמר, הם מכירים לו את המשודכת שלו ומחליטים על תאריך חתונה, נורי נקרע בין ההחלטה האם לבחור באהבת אמת או בשורשיות ומשפחה. אביו של נורי שולח אותו למסע לאפריקה הרחוקה במטרה להרחיקו מתמר ולהגשמת הרעיון המשפחתי לשתילת פולי קקאו בשדות הנגב השוממים, כך הוא ממלא את יעודו כערבי בדואי ומאמין שיצליח להפריח את השממה דרך גידול קקאו.
תמר מאמינה בכל ליבה שהם חזקים יחד, שנורי צריך לבחור בה ולהתמודד מול הוריו. היא מאמינה ברוח, במילים ונורי הוא איש של אדמה. תמר נשארת לבד ונורי יוצא למסע שבו עליו לקבל החלטה לגביי עתידו. תמר נאחזת בקצוות זיכרון, ברגעי נחמה, ולאט לאט גודל אהבתה לנורי עוטה עליה כאב ואיבוד אחיזה במציאות.
ההצגה בוחנת את המרחבים שבין לבין, בין תיאור לתנועה, בין מסך לבמה, בין קצה לקצה, בין איש לאישה, בין מילה לשיר.
בימוי וכתיבה: קאיד אבו לטיף
כתיבה ומשחק: דנה הרשטיג לוין
הפקה וצילום: עפרה מלכה
ריקוד וכוראוגרפיה: הדו לסרי
סאונד: דולב אזולאי
עריכה: אסף דרורי
ע. הפקה: טלילה פרנק

בשיתוף קרן רוזה לוקסמבורג 

 

אודות הכותב