אודות הפסטיבל

"The Cinema South International Film Festival has established itself as a space of debate and reflection in the heart of the volcano"  

Cahiers du Cinéma, September 2014

פסטיבל קולנוע דרום מתקיים כל שנה ביוזמת בית הספר לאמנויות הקול והמסך במכללת ספיר. הפסטיבל החל את דרכו בשנת 2002 עם דגש על סרטי הסטודנטים אך תוך מספר שנים הפך לפסטיבל קולנוע בינלאומי, הנותן במה מרכזית לקולנוע ישראלי ולקולנוע בינלאומי איכותי ורדיקלי. הפסטיבל מתקיים כל שנה בחודש יוני במוקדים שונים ברחבי הנגב הצפוני והמערבי. זהו פסטיבל הפותח את דלתותיו בפני כל אדם ללא תשלום. פסטיבל קולנוע דרום הוא היחידי שמופק בדרום על ידי אנשי הדרום מתוך אג’נדה תרבותית ייחודית הרלוונטית למקום בו הוא נוצר. “הדרום” הוא תפישת עולם קולנועית הדוגלת בקולנוע עני באמצעים, אך עשיר באנושיות, מטאפורה ליצירה שנעשית בפריפריה ללא רגשי נחיתות מתוך שאיפה לעורר דיאלוג ביקורתי.

הפסטיבל ממוקם באיזור מרתק מלא חיים ומגוון –  בנגב הצפוני, בעיר שדרות. בחבל ארץ זה מספר דורות של מהגרים מקצוות שונים של העולם. דור שני ושלישי ליוצאי צפון אפריקה לצד עולים חדשים יחסית מחבל הקווקז ואתיופיה ובנוסף לישובים שמרביתם יוצאי ארצות דרום אמריקה וגם אוכלוסייה של נוודים בדואים שרק לאחרונה מוסדרת בישובי קבע. האזור  נושק לגבול החם והמדמם עם רצועת עזה ובעבר פעמו בו קשרים חברתיים ומסחריים עם הערים עזה ורפיח.

בדיוק כאן, בצומת הזו, שנדמה שאין בוערת ממנה, אנחנו פותחים חלון לקולנוע אחר – קולנוע מלא בתעוזה ושובר מוסכמות. קולנוע מובחר מהעולם ואת הקולות הרעננים ביותר בקולנוע הישראלי. בשנים האחרונות הוצגו לראשונה בפסטיבל קולנוע דרום מיטב הסרטים המובילים של הקולנוע הישראלי ובינהם שבעה וגט של רונית ושלומי אלקבץ, ואלס עם באשיר של ארי פולמן, הערת שוליים של יוסף סידר, עג'מי של ירון שני וסכנדר קובטי, המשגיחים של מני יעיש, הרחק מהעדרו של קרן ידיעה ועוד רבים ומשובחים שבחרו להגיע פעם אחר פעם לדרום הזה ולשתף בו את יצירתם.

גם מהעולם מגיעים היוצרים הבולטים ביותר בקולנוע העכשווי ומצטרפים לחגיגת הקולנוע של הפסטיבל. בין היוצרים שזכינו לארח בשנים האחרונות תוכלו למצוא את: קרלוס רייגאדאס, ברלינטה מנדוזה, אנוצ'ה סוויאצ'אקורנפונג, ברונו דומו, נטליה אלמדה, פבלו לארין, ריצ'רד גיר, מרסל אופולס, אלברט מייזלס, מניה אקברי, דומינגה סוטומאיור, דניס קוטה, סיאלו גו ועוד רבים מפסגת היצירה הקולנועית ברחבי בעולם.

פסטיבל קולנוע דרום מציג מידי שנה תכנית עשירה בסרטים, מופעים ואירועים מיוחדים המאפשרים לקהל הרחב מפגש בלתי אמצעי עם יוצרים במאים ומפיקים. עשרות סדנאות ומופעי מוזיקה ופרינג' מצטרפים לליבת הקרנות הסרטים ויוצרים חגיגה של שבוע בעיר שדרות.

המכללה האקדמית ספיר שוכנת בנגב הצפוני במרחק שעה נסיעה מתל אביב ומירושלים, וחצי שעה מבאר-שבע. הקמפוס ירוק ומטופח ובו עשרות בניינים מודרניים המשתלבים במרחב הכפרי של קיבוצי הסביבה.

כיום לומדים בקמפוס האקדמי ספיר מעל 8000 סטודנטים. בספיר מאמינים שסביבת לימודים נאותה היא מפתח לטיפוח מצוינות. זו הסיבה שתוך מספר שנים הפכה "ספיר" למכללה האקדמית הציבורית הגדולה והפופולרית בארץ.
אגודת הסטודנטים, דיקן הסטודנטים והנהלת המכללה מקיימים אירועים ופעילויות לגיוון והעשרת החיים בקמפוס. הסטודנטים בספיר נהנים ממגוון שירותים, מעבר לשעות הלימוד – מגורים במעונות בקיבוצים וביישובים הקרובים למכללה, מסעדות ומזנונים, מרכז ספורט, בריכת שחייה, סינמטק, פאבים ומועדונים, מלגות, פר"ח, השמה תעסוקתית, תחנת רדיו של הקמפוס, קורסים on-line, חומרי לימוד ברשת, ועוד.

המכללה האקדמית ספיר חרטה על דגלה ליצור אקדמיה, שאיננה מגדל שן ובחרה להוביל סדר יום חדש של חברה אזרחית לוחמת ושוויונית, באזור העני הסבוך והבוער ביותר של מדינת ישראל ואולי אחד הנפיצים במזרח התיכון. המחלקה לקולנוע וטלוויזיה במכללת ספיר הלכה עם הרעיון והחזון של המכללה ויצרה מרכז של קהילת קולנוע ותרבות צעירה חדשה שמבקשת לעצב מחדש את סדר היום התרבותי קולנועי בישראל ובסביבתה.

המחלקה לאמנות הקולנוע והטלוויזיה הצליחה ליצור יבול קולנועי משמעותי ומצליח ובכך ביססה סוג חדש של קולנוע ישראלי- קולנוע דרום. מאז הוקמה המחלקה לקולנוע היא הפכה לאחד מבתי הספר המובילים לאמנויות המסך visual arts) ) בישראל. היצירה האודיו וויזואלית של הדרום, מביאה איתה קול חדש ועצמאי, שמספר את הסיפור של אלו שקולם אינו נשמע בחברה הישראלית.

תוך ארבע שנים צמחה המחלקה לקולנוע וטלוויזיה ליותר מ-400 תלמידים ותלמידות בשנה, המחולקים לארבעה מסלולים: קולנוע, טלוויזיה, אנימציה ופס קול. המחלקה מציעה מרכז חדש בפריפריה, מרכז שבו חרות, הבעה אומנותית וחופש ביטוי חברתי ופוליטי עומדים במרכז היצירה. היצירה ב"ספיר" מטפחת את הזהות והשונות של כל אחת ואחד מתלמידותיה ותלמידיה, מתוך אמונה, שרוח האדם החופשייה היא הנכס הגדול ביותר שיש לכל חברה אזרחית ותרבות אוטנטית, המבקשת לבטא את עצמה ולהמציא לעצמה זהות.

שדרות הוקמה בשנת 1953, תחילה כמעברה לעולים מכורדיסטן ואיראן, אך כבר בשנת 1954 הוקמו במקום הבתים הראשונים בהם שוכנו חלק מבני המעברה. היא קיבלה את שמה על שם שדרות האקליפטוסים הנטועים לאורכה. במשך שנות ה-50 קלטה שדרות עולים ממרוקו ומרומניה, ובשנת 1958 הוכר היישוב כמועצה מקומית. בשנות ה-90 קלט היישוב עולים מאתיופיה וממדינות חבר העמים (ממדינות ברית המועצות לשעבר הגיעו לעיר למעלה מ-10,000 עולים). בשנת 1996 הוכרה שדרות כעיר.

שדרות נודעת כעיר אשר הצמיחה אנשי תרבות ידועים רבים. מהעיר יצאו מוזיקאים כשמעון בוסקילה, קובי אוז, תומר אלבז וחיים אוליאל וכן להקות רבות ביניהן "טיפקס", "כנסיית השכל" ו"שפתיים". הלהקות השדרותיות (ביחד עם להקות נוספות מהסביבה, כשהבולטת ביותר היא להקת "אלג'יר") מתאפיינות בדרך כלל בעירוב של רוק עם אלמנטים של מוזיקה מזרחית. בתקשורת אף נוצר על רקע זה המושג "סצנת הרוק של שדרות".

סינמטק שדרות החל את פעילותו בדצמבר 1999. סינמטק שדרות הינו הסינמטק היחיד בכל איזור הדרום הנותן מענה קולנועי תרבותי לתושבי הדרום. הסינמטק הוקם בשיתוף עם המכללה האקדמית ספיר ועיריית שדרות. בבניין הסינמטק שני אולמות קולנוע המצוידים באמצעי הקרנה מהחדישים בעולם. שני האולמות מכילים 300 ו-140 מקומות ישיבה בהתאמה. הסינמטק מארח את פסטיבל קולנוע דרום מאז הקמתו ב-2002.

בשיתוף עם: